למה לתרום לניצול שואה?
ניצולי השואה הם הדור האחרון של עדי ראייה לאחד הפשעים הנוראים בתולדות האנושות. הם שרדו את המחנות, את הגטאות, את הבריחות ובחרו לבנות מחדש את חייהם בישראל. רבים מהם הקימו משפחות, תרמו לבניין המדינה, ועבדו עשרות שנים. אבל כיום, בגיל שמונים, תשעים ומעלה, רבים מהם חיים בעוני.
לתרום לניצול שואה זה לא אומר לעשות טובה, אלא לשלם חוב מוסרי. החברה הישראלית, ובעצם האנושות כולה, חייבת לאותם אנשים חיי כבוד בשנים האחרונות שלהם. לצערנו, המדינה לא מסוגלת לכסות לבדה את כל הצרכים ולכן תרומות לניצולי שואה ממלאות פערים שהמערכת הציבורית לא מגיעה אליהם. תרומות לניצולי שואה מאפשרות לעמותות ולארגונים לספק מענה יומיומי ממשי, ממזון עד ליווי אישי, ממדרגת גישה לבית ועד אוזן קשבת. מדובר בפגיעה ישירה ומוחשית בחייהם של בני אדם שנמצאים בדרך האחרונה שלהם.
התרומה לניצולי שואה היא גם הצהרה ערכית. היא בעצם אומרת, אנחנו לא שוכחים. אנחנו רואים אתכם. ואנחנו כאן. קצב החיים הולך ומואץ וקשה לעצור לרגע מעשה התרומה הוא תזכורת עוצמתית לכך שיש דברים שחשובים יותר מהשגרה היומיומית.
כמה ניצולי שואה חיים בישראל?ֿֿ
על פי נתוני מחקרים עדכניים, כיום חיים בישראל כ 110,000 ניצולי שואה מספר שהולך וקטן בכל שנה. הגיל הממוצע שלהם עולה על שמונים וחמש, ורבים מהם הם בני תשעים ומעלה. כמחצית מניצולי השואה בישראל חיים מתחת לקו העוני, ועשרות אלפים מהם חיים בבדידות מוחלטת ללא בני משפחה וללא תמיכה סביבתית.
מדי שנה נפטרים אלפי ניצולים, ועם כל אחד מהם הולכת עוד עדות, עוד זיכרון, עוד שם שלא יכול להישמע יותר. המרוץ נגד הזמן הוא אמיתי. חלון ההזדמנות שנותר לנו לתת לניצולי השואה חיים בכבוד הולך ומצטמצם.
מבחינה גיאוגרפית, ניצולי השואה מפוזרים בכל רחבי ישראלבתל אביב ובגוש דן, בירושלים, בחיפה ובנגב. חלקם חיים בדיור ציבורי, חלקם בדירות שכורות ישנות. הגיוון הגיאוגרפי מציב אתגר לוגיסטי לארגונים הפועלים בשטח אבל גם מחייב נוכחות ארצית רחבה ומתואמת. רבים מהניצולים הגיעו לישראל ללא כל רכוש או משפחה, ובנו את החיים שלהם מאפס ולכן לא צברו חסכונות לגיל הזקנה. המציאות הזו הופכת את הסיוע החיצוני לקריטי יותר.
איך התרומה עוזרת?
מזון ותרופות- אחת הבעיות הדחופות ביותר שאיתן מתמודדים ניצולי שואה רבים היא חוסר תזונה מספקת וגישה לתרופות. בשביל קשיש בודד שלא מסוגל לצאת לסופר, ארוחה חמה שמגיעה עד לבית שלו היא לא רק מנת מזון היא ביטחון, חמימות ותחושת שייכות. ארגונים רבים מפעילים מטבחים חברתיים שמכינים מדי יום מאות ואלפי ארוחות חמות המחולקות לניצולים בבתיהם.
לצד המזון, תרופות הן צורך קריטי. ניצולים רבים סובלים מבעיות רפואיות כרוניות מרובות, ורבים מהם לא מסוגלים לשאת את עלויות התרופות ממשכורת הזקנה הדלה. תרומות לניצולי שואה מאפשרות לעמותות לרכוש תרופות, לממן ביקורי רופא, ולספק ציוד רפואי מכיסא גלגלים ועד מכשיר שמיעה.
סיוע סיעודי – רבים מניצולי השואה זקוקים לסיוע בתפקודי יומיום רחצה, לבישה, ניידות בדירה וטיפול בתרופות. בשביל ניצולים שלא זכו לבנות רשת משפחתית אין מי שיספק סיוע זה בבית. עמותות רבות מעסיקות מטפלות ומלוות שמגיעות לבתי הניצולים על בסיס קבוע ומעניקות להם את הסיוע הפרקטי הנחוץ, מתוך כבוד ואהבה.
תיקוני בית וחימום בחורף – ניצולי שואה שגרים בדירות ישנות רעועות סובלים מקור, לחות, ולעיתים מסכנות בטיחות ממשיות. חלונות שבורים, רצפות חלקות כל אלה יכולים להיות מסכני חיים עבור קשיש מבוגר. תרומות לניצולי שואה מממנות גם תיקוני בית שיפוץ חדרי שירותים להנגשה, התקנת מאחזים, החלפת חלונות ותיקון מערכות חימום. עבור ניצול שחי שנים בדירה שאיש לא טיפל בה זה לא תיקון טכני, אלא שינוי מהותי באיכות חייו.
ליווי נפשי ובדידות – אולי האתגר הקשה ביותר עמו מתמודדים ניצולי השואה הוא הבדידות. רבים מהם לא זוכרים מתי לאחרונה מישהו שאל לשלומם. הם נושאים טראומות עמוקות שאיש לא מעוניין לשמוע, ולעיתים גם הם עצמם אינם מסוגלים לדבר עליהן. הליווי הנפשי שמספקים מתנדבים ועובדים סוציאליים של עמותות שונות הוא לעיתים ההבדל בין יום של ייאוש לבין יום שבו יש בו טעם.
שיחת טלפון יומית, ביקור שבועי, פעילות קבוצתית אלה לא מותרות. הם חמצן. עמותות רבות מאמנות מתנדבים שמלוות ניצולים ומוצאות איתם שפה משותפת, מפיגות את הבדידות ומחזירות להם תחושת ערך וקשר לעולם. עבור ניצולים שאיבדו את כל המשפחה בשואה, ואין להם ילדים ולא נכדים שיבקרו הקשר האנושי שמציע המתנדב הוא לפעמים הדבר היחיד שמחזיק אותם.
איך לבחור עמותה?
לפני שתורמים, חשוב לוודא שהכסף מגיע ישירות לאנשים שזקוקים לו. מספר קריטריונים שכדאי לבדוק:
שקיפות כספית – עמותה אמינה תפרסם את הדוחות הכספיים ותציג בבירור כמה מכל שקל מגיע לשטח לעומת הוצאות ניהול ושיווק.
פעילות מוכחת בשטח – בדקו האם לעמותה יש דוחות פעילות, המלצות של גורמים מוכרים, ודירוג מטעם גופי פיקוח כמו רשם העמותות.
מיקוד בניצולי שואה – יש עמותות המסייעות לאוכלוסיות שונות ומגוונות. עמותה שמתמחה ספציפית בניצולי שואה לרוב תכיר טוב יותר את הצרכים הייחודיים שלהם הפיזיים, הנפשיים וההיסטוריים.
נגישות ומענה אישי – עמותה טובה תדע לספר לכם בדיוק מה קורה עם התרומה שלכם, ותציע לכם דרכי מעקב ועדכון. אל תהססו לפנות לעמותה ישירות ולשאול שאלות.
הכרה ממשלתית ואישורי מוסד ציבורי – בדקו האם לעמותה יש אישור מס מוסד ציבורי לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה, המאפשר לתורם לקבל זיכוי מס בגין תרומתו. מדובר ביתרון כלכלי ממשי לתורם, וגם בסימן לאמינות הארגון.
איך אפשר לתרום?
הדרכים לתרום לניצולי שואה מגוונות, ולכל אחת יש את היתרונות שלה:
תרומה כספית מקוונת – רוב העמותות הגדולות מאפשרות תרומה נוחה דרך אתר האינטרנט בכרטיס אשראי. ניתן לבחור תרומה חד פעמית או תרומה חודשית קבועה, שהיא לרוב יעילה יותר עבור הארגונים שכן מאפשרת להם לתכנן קדימה.
תרומה בביט – שירות תשלומי הביט הפך לאחת הדרכים הנוחות והמהירות לתרום. עמותות רבות מפרסמות את מספר הביט שלהן, ותרומה בביט אורכת פחות מדקה ולא מצריכה פרטי כרטיס אשראי. זו אפשרות מצוינת לתרומה ספונטנית לדוגמה לאחר צפייה בכתבה מרגשת או לפני יום הזיכרון לשואה.
התנדבות בבתי חולים – מי שלא יכול לתרום כספית, יכול לתרום את הדבר היקר ביותר שיש לו זמן. התנדבות בבתי חולים, לצד מחלקות שבהן מאושפזים ניצולי שואה, מאפשרת ליצור קשר אישי, לספק נוכחות אנושית ולהקל על הסבל. ארגוני התנדבות רבים מציעים הכשרות קצרות ומפנים מתנדבים לפעילות שוטפת.
תרומות עין – מוצרים כמו שמיכות, בגדים חמים, מזון לא פג תוקף ותרופות ללא מרשם כל אלה יכולים להגיע ישירות לניצולים. עמותות רבות מפרסמות רשימות של פריטים נחוצים ואת נקודות האיסוף.
גיוס תרומות דרך נוספת לעזור היא לגייס תרומות בסביבה שלכם. שיתוף בפרופיל האישי, ארגון אירוע גיוס תרומות במקום העבודה, או פשוט שיחה עם חברים ומשפחה יכולים להכפיל ולשלש את ההשפעה.
לסיכום
כל אחד מאיתנו יכול לעזור אם בתרומה כספית, בהתנדבות בבתי חולים, או פשוט בשיחה עם שכן קשיש יכול לאפשר לניצולי השואה לחיות בכבוד בשנים הספורות שנותרו להם. ארוחה חמה, ביקור, שיחת טלפון, שקל שנתרם כל אלה הם לא מחוות קטנות. הם ביטוי של אנושיות, של זיכרון. ושל הכרת תודה למי שסחב על גבו את ההיסטוריה של כולנו.
