פעמים רבות בעולם ההתנדבות אנו פוגשים אנשים שמביאים לחיים שלנו אור חדש ומשמעות עמוקה.
אחד מסיפורי ההתנדבות המרגשים שלנו הוא סיפורו של אהרון (השתמשנו בשם בדוי כדי לשמור על פרטיותו), קשיש בן 87 שמתמודד עם קשיים רבים, בעיקר מאז המלחמה. הסיפור שלו ריגש אותנו מאוד והיינו חייבים לשתף אותו איתכם.
אהרון הוא קשיש שחי לבדו באיזור המרכז ומאז ה7 באוקטובר, מצבו החמיר מאוד. לאחר שעלה לארץ ישראל בגיל צעיר ונלחם במלחמות ישראל, בגיל 87 הוא מתקשה מבחינה כלכלית, ובעיקר פיזית.
אהרון עבר פריצת דיסק והיום הוא בקושי מצליח ללכת, לרדת במדרגות של הבניין או בכלל לעמוד ולבשל בעצמו.
הפנייה שלו הגיעה אלינו בתחילת המלחמה כשביקש עזרה- כי עכשיו הנכדים במילואים, המשפחה מפונה ואין מי שיטפל בו. המתנדבים שלנו הגיעו אליו מספר ימים לאחר מכן עם ארוחות חמות לסוף השבוע, ביקרו אותו וחיממו את לבו של אהרון. לאחר כמה שבועות מתוך הבנה שאי אפשר להשאיר אותו לבד- נוצר קשר קבוע והנוהל הזה הפך לשבועי.
מאז, החיבור שנוצר בינינו לבין אהרון הוא חיבור של אהבה ונתינה. כל שבוע מתנדב מבקר אותו, עוזר לו בביתו ונמצא שם בשבילו. הוא מספר לנו את סיפוריו המרתקים, ואנו מאזינים בהמשך ובהערכה.
במהלך החודשים שעברו, למרבה השמחה, ראינו את אהרון מתמודד עם האתגרים שלו בנחישות ובאופטימיות ולמדנו מאהרון שיעורים מרתקים.
מרגש לשמוע מהמתנדבים שגם בשבילם השעה השבועית בפגישה עם אהרון ממלאת את הלב, וכמובן- בשבילו היא האור בשבוע.
